יונתן רזאל
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים, לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.
להתגעגע לאלוקים כמו למים זה לפגוש אותו מהעצמֹות. במקום לחשוב עליו פנטסטי, אדיר, גורד שחקים, אנחנו רוצים אותו כמו באר מים עמוקה. שקטה. משתוקקים עמוק במקום גבוה.
כשאני מת מצמא אני מתגעגע אליי, רוצה לחיות. להתגעגע לאלוקים כמו למים זה לראות אותו פשוט. טעם החיים.
לערוג זה לצעוק. אפשר לצעוק לאלוקים כמו שאפתן שרוצה להעפיל על הר, כמו קרייריסט שרוצה לכבוש. אבל אפשר לצעוק אליו אישי, נוגע. לנהום כמו חיה שרוצה לשתות. לצעוק באינסטינקט.
מתי בפעם האחרונה התגעגעת? מתי בפעם האחרונה צרחת את עומק הנשמה?
כִּי הַכֹּל הֶבֶל הֲבָלִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ - סְ'אִיז דָּאךְ אַלְץ הֶבֶל הֲבָלִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.
וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ.
ניגון שהולחן על ידי ר' שלום ברוכשטט לכבוד יום ההולדת ה-82 של הרבי מליובאוויטש, בי"א ניסן תשמ"ד. הניגון שהותאם על מילות פסוקים מתהילים מבטא כי הקב"ה הוא לבדו מנהיג את עולמנו.
יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב
וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב
יַעֲלֶה קוֹלֵנוּ מֵעֶרֶב
וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה פִדְיוֹנֵנוּ עַד עָרֶב
יַעֲלֶה עִנּוּיֵנוּ מֵעֶרֶב
וְיָבוֹא סְלִיחָתֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה נַאֲקָתֵנוּ עַד עָרֶב
יַעֲלֶה מְנוּסֵנוּ מֵעֶרֶב
וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה כִפּוּרֵנוּ עַד עָרֶב
יַעֲלֶה אֶנְקָתֵנוּ מֵעֶרֶב
וְיָבוֹא אֵלֶיךָ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב.
יום הכיפורים נפתח בערב, בתפילת 'כל נדרי', ומסתיים גם כן בערב – בתפילת נעילה.
מערב עד ערב עומד עם ישראל בתפילה ובתחנונים לבורא העולם, ועל כך נכתב הפיוט "יעלה תחנונינו מערב... עד ערב".
הפיוט הזה מבטא את ביטחוננו שאכן הבורא ימלא את משאלות בני עמו. בפיוט זה מתואר יום הכיפורים כיום שכולו תפילה, מערב עד ערב, ובקשה אחת לנו – כי תפילותינו יתקבלו ברצון.
האמן יונתן רזאל מבצע את הניגון בלחן החסידי המיוחס לר' שלום חריטונוב (1933-1886), חסיד חב"ד, מהעיר ניקולייב (כיום מיקולאייב) שבאוקראינה.