אברהם פריד
עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מָיִם.
אֵימָתִי קָאָתִי מַר? לִכְשֶׁיָּפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה.
להאזנה לסיפורו של הניגון בהסכת 'הללו' - לחצו כאן
ניגון ללא מילים
משהו אומר לי שאני לא מכאן.
קורא לי לחזור. לשוב למקום בו מעולם לא ביקרתי. מרחבים לא מוכרים מרגישים לי בבית, והבית שלי נדמה לי ככלא.
מהורהר ישב לו האימאם שאמיל, המנהיג הקווקזי, כשהוא מביט בחלון תאו המסורג. איך הוא נפל בפח, איך פיתו אותו הרוסים.
פעם הוא היה חופשי. מלך. שולט במרחבים עצומים, נושם אוויר פסגות בהרים רחוקים. ציפור דרור. הרוסים באו מלמטה, ניסו להילחם ולכבוש, אך לא יכלו לו. השבטים שלו הם עזים, מלאי אומץ. יתרון הגובה וההיכרות עם השטח השתלבו בעוז רוח ובאומץ הלב והם ניצחו. והמשיכו להיות פראיים וחופשיים.
ואז הגיעה ההצעה. תעלול פוליטי שהפיל אותו בפח. ועכשיו הוא מביט בסורגים, ונשמתו פורחת, מתגעגעת אל המרחבים ואל החופש. כשהוא כבר לא יכול, הוא פשוט מתחיל לשיר את געגועי הלב...
את הסיפור הזה סיפר הרבי כשלימד את הניגון "שאמיל", כמשל לגעגועי הנשמה, שירדה לעולם הזה ממרחבים רוחניים ומצאה את עצמה כלואה בתוך עולם החומר. הנשמה של כל אחד מאיתנו, גם של הצדיקים והרוחניים ביותר, הומה למקום אחר, והניגון מאפשר לה להביע, ללא מילים, את הגעגוע. מתוך הכאב ניתן לקפוץ לביקור קטן, ולו לרגע, אל אותם שמים רחוקים, שמים אהובים.
שׁוּבָה ה' עַד־מָתָי וְהִנָּחֵם עַל־עֲבָדֶיךָ: שַׂבְּעֵנוּ בַבּקֶֹר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל־יָמֵינוּ:
יֵרָאֶה אֶל־עֲבָדֶיךָ פָּעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל־בְּנֵיהֶם וִיהִי נֹעַם ה' אֱלהֵֹינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהו.
ניגון ריקוד שהולחן על ידי החסיד רבי פייטל לוין, לכבוד יום הולדת התשעים של הרבי מליובאוויטש, על מילים מפסוק צ"א שבתהלים. הרבי חיבב מאוד את הניגון והיה מעודד את שירתו פעמים רבות.
מילות הפסוק שנכתבו על ידי דוד המלך, מבטאות את הכמיהה והבקשה של עם ישראל בפני הקדוש ברוך הוא, לזכות להיות מוקפים בחסדים ובשמחה כל הימים, תוך השראת השכינה על עם ישראל - בניו של הקדוש ברוך הוא.
ניגון ללא מילים
השמחה היא מיסודות החסידות. הפסוק בתהילים "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" נהפך בעולמה לצו מרכזי, ומכיוון שכל חייו של היהודי הם חלק מעבודת הבורא, הרי שהאדם נדרש לשמוח בכל פרט ובכל רגע בחייו.
אחת הדרכים להתמלא שמחה היא על-ידי הניגון – ניגון חסידי שמח מרנין את הלב, מרים את הרגליים ומעלה אור וחדווה על הפנים. ניגון סוחף ומקפיץ זה הוא מניגוני השמחה המוּשרים ביותר בימינו.
הניגון עבר שינוי מעניין. הוא הולחן לפני כמאה ושבעים שנה, על-ידי חסידי ה'צמח צדק' מליובאוויטש, האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד. בדורו החסידות גדלה והתרחבה מאוד. היו לו חסידים רבים שעמדו במדריגה גבוהה בעבודת הבורא.הניגון המקורי הושר בקצב איטי, המעורר חשבון נפש. חלקו הראשון נשמע כתביעה; כקריאה לאדם: איפה אתה? היכן אתה עומד מול שליחות חייך ומול תפקידך בחיים?
חלקו השני של הניגון מבטא את החלטתו הנחושה של האדם להתעשת, לתקן את דרכיו ולהתמסר בכל ליבו ונפשו לעבודת הבורא. מתוך זה נובע הביטחון שגם הירידה הזמנית תהפוך בסופו של דבר למנוף שירים את האדם גבוה יותר.זה היה הניגון המקורי, כפי שהיו שרים אותו בהתוועדויות חסידיות, בנחת ומתוך מחשבה והתבוננות פנימית. ואולם בימינו נעשה ניסיון לשיר את הניגון הזה בקצב מהיר, כניגון שמח ועליז.
הווריאציה החדשה סחפה במהירות את ההמונים. הניגון נהפך לשיר פופולרי מאוד בחתונות ובאירועים שמחים אחרים, וכשהתזמורת מתחילה לנגן אותו, הרגליים מתרוממות מעצמן לרקוד...
הזמר החסידי אברהם פריד מבצע את הניגון במסגרת 'צמאה' – מיזם מוזיקלי המחדש ניגונים חסידיים עתיקים והופך אותם לחלק מהפסקול הישראלי של כולנו.
הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת
שנת תשפ"ג היא שנה מיוחדת.
זו שנה המכונה 'שנת הַקְהֵל'. אחת לשבע שנים, בחג הסוכות, בשנה שאחרי שנת השמיטה, הייתה מתקיימת בימי בית המקדש המצווה המיוחדת – "הַקְהֵל אֶת הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף... לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".
המוני העם היו מתכנסים יחד בחצר בית המקדש, והמלך היה עולה על בימת עץ וקורא באוזני העם פרשיות מהתורה, המעוררות את הלבבות ליראת שמיים.אמנם בית המקדש אינו קיים בימינו, אבל המשמעות הרעיונית של 'שנת הקהל' עומדת בתוקפה גם עכשיו. זו שנה שבה עלינו להתקהל, להתאחד, לחזק את היותנו עם אחד, המאמין באלוקים אחד והמחובר לתורה אחת.
זה האתגר המיוחד של השנה הזאת – להתחבר למכנה המשותף של כל העם היהודי, ולהתכונן יחד לגאולה השלמה, שבה תתגשם נבואת ישעיהו הנביא – "קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה".
לקראת אירועי 'צמאה' הגדולים בי"ט כסלו הקרוב, מוגש כאן קליפ מיוחד ומושקע של השיר 'הקהל את העם', בביצועו של אברהם פריד. מילות הפסוק הולבשו על הניגון החב"די 'הופ קוזאק', והקליפ מדגיש את האחדות של כל חלקי העם סביב הרעיון הגדול של 'הַקְהֵל'.